חצוצרות חסומות
החצוצרות הן תעלות המחוברות לרחם בצד אחד, ובצד השני יש חלק בשם פימבריה שקרוב יותר לשחלות.
הפימבריה אוספת את הביצית שפרצה מהשחלה בביוץ, ומכניסה אותה אל החצוצרה שם מחכים לה הזרעונים.
החלק הפנימי של החצוצרה עטוף בשכבה של סיליה, תאים דמויי שערות קטנות, הסיליה מסייעת להסיע את הביצית אל החצוצרה, ואם התרחשה הפריה - מסיעה את הביצית המופרית מהחצוצרה אל הרחם.
גוף החצוצרה מחולק ל 3 חלקים:
• אינפנדיבולום - הסוף של החצוצרה לכיוון השחלה, הפימבריה מזוהה איתו. הפימבריה היא רקמה המכוסה בסיליה, רגע לפני הביוץ ההורמונים מאותתים לכלי הדם שבה להתמלא בדם, לנוע לכיוון השחלה המבייצת ולאסוף התנועה עדינה את הביצית שהשתחררה, ולהכניס אותה אל החצוצרה.
• אמפולרי - החלק האמצעי של גוף החצוצרה, זה חלק צר למדי.
• איסתמוס - החלק שהרחם מתרחבת ונפתחת לכיוון החצוצרה.
יש 2 סוגי תאים בחצוצרה:
• תאי סיליה - נמצאים בשפע באינפנדיבולום ובאמפולרי, מושפעים מאוד מאסטרוגן (מגביר את ייצור התאים), תפקידם להניע את הביצית לחצוצרה, ואת הביצית המופרית מהחצוצרה אל הרחם.
• תאי פג - מפוזרים בין תאי הסיליה. הם מייצרים את נוזלי החצוצרה שמכיל מזון חשוב לזרע, לביצית ולביצית המופרית. הנוזל הזה חשוב מאוד לזרע כי מעודד פעולה שתעזור לזרע להתחבר אל הביצית. הפרוגסטרון משפיע עליהם ומעלה את מספרם, האסטרוגן משפיע על כמות ההפרשה.
במקרים רבים בהם יש חסימה בחצוצרות, תאי הסיליה ותאי הפג מתים או חסרים.
יש 3 סוגים של חסימות בחצוצרה:
• באיסתמוס (החלק הקרוב לרחם) - יכול להיגרם אחרי זיהום, הפלה, ניתוח קיסרי, דלקת באגן.
• באמפולרי (החלק העיקרי של החצוצרה) - יכול להיגרם עקב ניתוח קשירת חצוצרות (ניתוח היפוך) ז גורם להצטברות רקמה צלקתית.
• באינפנדיבולום (החלק שקרוב יותר לשחלה) - לרוב נגרם מהידרוסלפינקס = נוזלים בחצוצרה, בדר"כ נוצרים כתוצאה מזיהום של כלמידיה. כלמידיה שלא טופלה בזמן יכולה לגרום להידבקויות בחצוצרה ובאגן.
יכול להיות שהפימבריה תהיה דבוקה ולא תצליח לבצע את תפקידה החשוב.
הגורמים העיקריים שיכולים לגרום לחסימה בחצוצרות:
אנדומטריוזיס, אדנומיוזיס, זיהום, דלקת אגן, שרירנים ברחם, הריון חוץ רחמי, תהליך היפוך לקשירת חצוצרות, סיבוכים כתוצאה מניתוח באיזור כמו ניתוח קיסרי, תוספתן שהתפוצץ, שחפת גניטלית (נדיר).
דלקת אגן בהרבה מקרים כתוצאה ממחלת מין כמו כלמידיה או זיבה, שגורמת להידבקויות ורקמת צלקתית בתוך החצוצרה וגם מחוצה לה, החצוצרות יכולות להידבק לאיברי אגן.
נזק חלקי לחצוצרה יכול לגרום שהמעבר מספיק פתוח כדי שהריון יתממש, אבל לא יצליח לעבור ויגרם הריון חוץ רחמי כי יתקע בחצוצרה.
מחקרים מצאו שרמות פרוגסטרון ועישון משפיעים ויכולים לשנות את תפקוד החצוצרה.
איך יודעים שיש חסימה?
האינדיקטור הראשי לכך שיתכן ויש חסימה, זה בעצם חוסר היכולת להיכנס להריון (12 חודשים לזוג שמקיים יחסים ללא הגנה בחלון הפוריות, או 6 חודשים לאישה מעל גיל 35).
בשלב הזה מתחילים לעשות בירורים, אם הרופא המטפל חושד שיכול להיות חסימה הוא שולח לצילום רחם, שם בעזרת חומר ניגוד בודקים את המעברים.
אם ידוע לך על דלקת אגן בעברך אז יש סיכוי של 15-50% שיש חסימה.
יש מספר הליכים כירורגיים שהרפואה הקונבנציונלית מציעה:
הסרה של גוף החצוצרה, במקרה של נוזלים בחצוצרה, עושים זאת לפני IVF.
יצירת פתח בפימבריה, אך הרקמה הצלקתית עלולה לסגור את הפתח אחרי 3-6 חודשים.
אם החסימה קרובה לרחם, בהיסטרוסקפיה יחדירו קטטר לפתיחת החסימה.
כל אופציה הרופא יבחר בהתאם למקרה הספציפי.
אופציות טבעיות:
אין הרבה אופציות טבעיות, הן גם לוקחות הרבה זמן (חודשים ארוכים) שלרוב אין לאישה, וגם אין הבטחה שאכן יעזרו לכל אחת.
חבישות עם שמן קיק - לשמן קיק יש הרבה איכויות ריפוי, הוא משפיע על מערכת הדם, הלימפה והכבד (מגביר זרימת דם וניקוי רעלים), מפחית דלקתיות וכאב, הוא מסייע לרכך ולשחרר את הרקמות. השימוש המסורתי בו עוזר לבעיות פוריות וגינקולוגיות שונות כולל הידבקויות. נחשב כתומך לבריאות השחלות, החצוצרות, הרחם.
עיסוי רחם - העיסוי מגביר זרימת דם, יכול לסייע בפירוק הידבקויות ורקמה צלקתית, מפחית דלקתיות, מסייע לגוף לשחרר רצועות ורקמות תפוסות ונותן לאיברים להגיע למיקום הנכון שלהם.
תוספים כמו סרפפטאז ואנזימים יכולים לסייע לפרק את הרקמה החוסמת.
צמחים יכולים לסייע אם יש ברקע מזהם או דלקת, חיסור איזון הורמונלי.
תזונה שמחזקת את הכבד ותומכת בניקוי רעלנים ואיזון הורמונלי.
הפימבריה אוספת את הביצית שפרצה מהשחלה בביוץ, ומכניסה אותה אל החצוצרה שם מחכים לה הזרעונים.
החלק הפנימי של החצוצרה עטוף בשכבה של סיליה, תאים דמויי שערות קטנות, הסיליה מסייעת להסיע את הביצית אל החצוצרה, ואם התרחשה הפריה - מסיעה את הביצית המופרית מהחצוצרה אל הרחם.
גוף החצוצרה מחולק ל 3 חלקים:
• אינפנדיבולום - הסוף של החצוצרה לכיוון השחלה, הפימבריה מזוהה איתו. הפימבריה היא רקמה המכוסה בסיליה, רגע לפני הביוץ ההורמונים מאותתים לכלי הדם שבה להתמלא בדם, לנוע לכיוון השחלה המבייצת ולאסוף התנועה עדינה את הביצית שהשתחררה, ולהכניס אותה אל החצוצרה.
• אמפולרי - החלק האמצעי של גוף החצוצרה, זה חלק צר למדי.
• איסתמוס - החלק שהרחם מתרחבת ונפתחת לכיוון החצוצרה.
יש 2 סוגי תאים בחצוצרה:
• תאי סיליה - נמצאים בשפע באינפנדיבולום ובאמפולרי, מושפעים מאוד מאסטרוגן (מגביר את ייצור התאים), תפקידם להניע את הביצית לחצוצרה, ואת הביצית המופרית מהחצוצרה אל הרחם.
• תאי פג - מפוזרים בין תאי הסיליה. הם מייצרים את נוזלי החצוצרה שמכיל מזון חשוב לזרע, לביצית ולביצית המופרית. הנוזל הזה חשוב מאוד לזרע כי מעודד פעולה שתעזור לזרע להתחבר אל הביצית. הפרוגסטרון משפיע עליהם ומעלה את מספרם, האסטרוגן משפיע על כמות ההפרשה.
במקרים רבים בהם יש חסימה בחצוצרות, תאי הסיליה ותאי הפג מתים או חסרים.
יש 3 סוגים של חסימות בחצוצרה:
• באיסתמוס (החלק הקרוב לרחם) - יכול להיגרם אחרי זיהום, הפלה, ניתוח קיסרי, דלקת באגן.
• באמפולרי (החלק העיקרי של החצוצרה) - יכול להיגרם עקב ניתוח קשירת חצוצרות (ניתוח היפוך) ז גורם להצטברות רקמה צלקתית.
• באינפנדיבולום (החלק שקרוב יותר לשחלה) - לרוב נגרם מהידרוסלפינקס = נוזלים בחצוצרה, בדר"כ נוצרים כתוצאה מזיהום של כלמידיה. כלמידיה שלא טופלה בזמן יכולה לגרום להידבקויות בחצוצרה ובאגן.
יכול להיות שהפימבריה תהיה דבוקה ולא תצליח לבצע את תפקידה החשוב.
הגורמים העיקריים שיכולים לגרום לחסימה בחצוצרות:
אנדומטריוזיס, אדנומיוזיס, זיהום, דלקת אגן, שרירנים ברחם, הריון חוץ רחמי, תהליך היפוך לקשירת חצוצרות, סיבוכים כתוצאה מניתוח באיזור כמו ניתוח קיסרי, תוספתן שהתפוצץ, שחפת גניטלית (נדיר).
דלקת אגן בהרבה מקרים כתוצאה ממחלת מין כמו כלמידיה או זיבה, שגורמת להידבקויות ורקמת צלקתית בתוך החצוצרה וגם מחוצה לה, החצוצרות יכולות להידבק לאיברי אגן.
נזק חלקי לחצוצרה יכול לגרום שהמעבר מספיק פתוח כדי שהריון יתממש, אבל לא יצליח לעבור ויגרם הריון חוץ רחמי כי יתקע בחצוצרה.
מחקרים מצאו שרמות פרוגסטרון ועישון משפיעים ויכולים לשנות את תפקוד החצוצרה.
איך יודעים שיש חסימה?
האינדיקטור הראשי לכך שיתכן ויש חסימה, זה בעצם חוסר היכולת להיכנס להריון (12 חודשים לזוג שמקיים יחסים ללא הגנה בחלון הפוריות, או 6 חודשים לאישה מעל גיל 35).
בשלב הזה מתחילים לעשות בירורים, אם הרופא המטפל חושד שיכול להיות חסימה הוא שולח לצילום רחם, שם בעזרת חומר ניגוד בודקים את המעברים.
אם ידוע לך על דלקת אגן בעברך אז יש סיכוי של 15-50% שיש חסימה.
יש מספר הליכים כירורגיים שהרפואה הקונבנציונלית מציעה:
הסרה של גוף החצוצרה, במקרה של נוזלים בחצוצרה, עושים זאת לפני IVF.
יצירת פתח בפימבריה, אך הרקמה הצלקתית עלולה לסגור את הפתח אחרי 3-6 חודשים.
אם החסימה קרובה לרחם, בהיסטרוסקפיה יחדירו קטטר לפתיחת החסימה.
כל אופציה הרופא יבחר בהתאם למקרה הספציפי.
אופציות טבעיות:
אין הרבה אופציות טבעיות, הן גם לוקחות הרבה זמן (חודשים ארוכים) שלרוב אין לאישה, וגם אין הבטחה שאכן יעזרו לכל אחת.
חבישות עם שמן קיק - לשמן קיק יש הרבה איכויות ריפוי, הוא משפיע על מערכת הדם, הלימפה והכבד (מגביר זרימת דם וניקוי רעלים), מפחית דלקתיות וכאב, הוא מסייע לרכך ולשחרר את הרקמות. השימוש המסורתי בו עוזר לבעיות פוריות וגינקולוגיות שונות כולל הידבקויות. נחשב כתומך לבריאות השחלות, החצוצרות, הרחם.
עיסוי רחם - העיסוי מגביר זרימת דם, יכול לסייע בפירוק הידבקויות ורקמה צלקתית, מפחית דלקתיות, מסייע לגוף לשחרר רצועות ורקמות תפוסות ונותן לאיברים להגיע למיקום הנכון שלהם.
תוספים כמו סרפפטאז ואנזימים יכולים לסייע לפרק את הרקמה החוסמת.
צמחים יכולים לסייע אם יש ברקע מזהם או דלקת, חיסור איזון הורמונלי.
תזונה שמחזקת את הכבד ותומכת בניקוי רעלנים ואיזון הורמונלי.
.webp)
